מדוע בני ישראל האמינו למרע"ה

מדוע בני ישראל האמינו למרע"ה

"וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל... ויעש האתת לעיני העם. ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל..." (ד,כט-לא).

בפסוקים אלו עלינו להבין מספר דברים:

א. מדוע

מרע"ה עשה את האותות לעיני העם? הרי הקב"ה אמר לו להגיד את דבריו לפני זקני בני ישראל ולא לפני המון העם, ככתוב "לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם..." (ג,טז), וכך מרע"ה עשה ככתוב בתחילת פסוקנו "ויאספו את כל זקני בני ישראל. וידבר אהרן...", ומדוע רק דיבר לפני זקני ישראל ואילו את האותות עשה לפני העם?

ב. מדוע התורה לכאורה כפלה את דבריה: גם אמרה "ויאמן העם" וגם אמרה "וישמעו כי", מדוע לא אמרה "ויאמן העם כי פקד ה'..."? וכן צריך להבין מי שמע ממי?

מדוע בני ישראל האמינו למרע"ה לפי המדרשים

על מנת לענות על שאלות אלו עלינו לברר במדרשי חז"ל מדוע העם האמין למרע"ה. במדרש שמות רבה (פ"ה,יג) וכן במדרש פרקי דר' אליעזר (פרק מ"ח) כתוב במפורש, שבני ישראל לא האמינו למרע"ה בגלל האותות שעשה אלא רק בגלל הסימן שמסרו להם יעקב ויוסף שהגואל צריך לומר "פקד פקדתי", וסימן זה נשמר בסוד והועבר רק לזקני בני ישראל (מדרש שהובא בספר תורה שלמה אות קעב) או שנמסר רק לסרח בת אשר (שמו"ר פ"ה,יג, פרקי דר"א פמ"ח).

ממדרש הגדול עולה, שהוא חולק על מדרשים אלו וסובר שבני ישראל האמינו בגלל האותות המיוחדים שמרע"ה עשה לפניהם. ולא משום כוחם של האותות (כך נלע"ד בעזה"י בהבנת דברי המדרש הנ"ל), שהרי מצרים מלאה כשפים, אלא משום שאת האותות האלה עשה יעקב לפניהם ואמר להם "אלא אם בא אדם ועשה לפניכם כאותות הללו [שעשיתי לפניכם], האמינו בו, וצאו אחריו. ולסוף כשבא משה ועשה כל אותות הללו האמינו בו ויצאו אחריו לכך נאמר ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם" (ציטוט ממדרש הגדול).

מדרש הגדול דייק כשיטתו מכך שכתוב "ויאמן העם" לאחר שכתוב "ויעש האתת לעיני העם", ומשמע מכך שרק לאחר עשיית האותות האמין העם.

מדרש רבה לשיטתו

עיין במאמרים הקודמים שבהם הובא מדרש חז"ל בשמות רבה, שמרע"ה דיבר שלא כהוגן בבקשו אותות מאת הקב"ה, כיון שהקב"ה אמר לו שבני ישראל ישמעו בקולו גם ללא אותות. מדרש רבה גם סובר, בהתאם לשיטתו, שהקב"ה רמז למרע"ה שהוא דבר לשון הרע על בני ישראל, על ידי עשיית האות של הנחש שרומז ללשון הרע וכן על ידי עשיית האות של הצרעת שהיא עונש על לשון הרע.

לפי מדרשים אלו, כוונת הקב"ה היתה, שזקני בני ישראל יאמינו למרע"ה על ידי שיאמר "פקד פקדתי", ומכיון שמרע"ה לא ידע סימן זה, שעבר בירושה לאנשים בודדים בכל דור, אמר לפני הקב"ה "והן לא יאמינו לי" ולכן ביקש אותות לאמת את דבריו [במאמרים הקודמים כתבנו הסברים אחרים לדברי מרע"ה].

מדרשים אלו הולכים לפי שיטתם בעקביות ומסבירים בפסוקנו, שזקני בני ישראל האמינו למרע"ה בגלל הסימן שמסר להם ולא בגלל האותות אשר עשה, שהרי בודאי הקב"ה צדק בדבריו שזקני בני ישראל יאמינו גם ללא האותות.

 

 

עשיית האותות לעיני העם

נלע"ד בעזה"י שבפסוקנו ישנו רמז נפלא לדברי חז"ל אלו, אשר כל דבריהם זהב צרוף מזוקק שבעתים. כיון שמרע"ה צֻווה מפי הקב"ה לדבר אל זקני בני ישראל ולא אל המון העם, וכמו שבאמת עשה כפי שצוטט לעיל בשאלה הראשונה, מדוע את האותות עשה לפני העם? אלא ודאי מכאן משמע כדברי חז"ל, שהזקנים האמינו גם ללא האותות, וכאשר רצה מרע"ה לעשות לפניהם את האותות אמרו לו: אנו מאמינים שהגאולה בפתח ונשמע בקולך לבוא אל פרעה גם ללא האותות, ואדרבא האותות לא מהוים עבורנו שום הוכחה כיון שהלכנו אל סרח בת אשר והיא גילתה לנו את הסימן של "פקד פקדתי" ואמרה לנו שהאותות לא מהווים שום הוכחה. [ואף על פי כן "הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן, עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין [של פרעה], לפי שיראו ללכת..." (רש"י ה,א)].

ומדוע בכל זאת הלך מרע"ה אל העם ועשה בפניהם את האותות? אולי משום שסבר שהמון העם שונה מזקניו, הן בכך שלא נודע להם על הסימן אשר ביד סרח בת אשר (על פי מדרש שהובא בספר תורה שלמה אות קעב), והן בכך שהמון העם צריך דברים מוחשיים, ניסים ונפלאות, ולא מספיקים לו דיבורים. ולכן הלך מרע"ה ועשה את האותות לעיני העם.

מדוע העם האמין למרע"ה

כעת נבוא לבאור הפסוק השני ולהבנת הסיבה שבגללה העם האמין למרע"ה. אף על פי שמרע"ה חשב, ואולי גם הזקנים, שהעם יאמין על פי האותות, לא כך היה הדבר, וכפי שאמר לו הקב"ה, שלא יהיה שום צורך באותות. כך עולה ממדרש רבה וממדרש פרקי דר"א, שגם המון העם האמין שהגאולה בפתח בגלל ששמעו את הסימן של "פקד פקדתי" ולא בגלל האותות, עיין שם.

כנראה שמדרשים אלו למדו לפרש כך מהכפילות, שגם כתוב "ויאמן" וגם כתוב "וישמע", ללמדנו שהעם האמין בגלל ששמע ולא בגלל שראה את האותות. לפי מדרשים אלו ניתן להסביר, שהעם שמע מהזקנים את הסימן שיעקב מסר להם של "פקד פקדתי" ולכן האמינו.

וכך הוא באור הפסוק: "ויאמן העם [שהגאולה בפתח] וישמעו כי פקד ה' [מדוע האמינו שהגאולה בפתח? בגלל ששמעו מהזקנים את הסימן של פקד פקדתי]".

מדרש הגדול לשיטתו - מרע"ה לא חטא בלשון הרע

לפי מדרש הגדול שכתבנו לעיל, שבני ישראל האמינו למרע"ה בגלל האותות, לכאורה קשה: וכי הקב"ה טעה בדבריו ובאמת העם האמין רק לאותות?!

כאשר מעיינים בלשונו של מדרש זה עולה מסקנה ברורה: יעקב לא נתן כלל סימן של "פקד פקדתי" לבני ישראל, אלא נתן להם סימן אחר והוא עשיית האותות על ידי הגואל. ולפי מדרש זה צריך לומר, שמרע"ה לא חטא בלשון הרע על בני ישראל בבקשו אותות, כדעת מדרש רבה, ובאמת כוונת הקב"ה היתה לתת למרע"ה אותות על מנת שיאמינו לו, ולא היה זה רק בדיעבד.

מדרש הגדול הולך בעקביות לשיטתו, והוא מסביר מדוע הקב"ה עשה אות דוקא עם נחש, לא משום רמז ללשון הרע כמדרש רבה אלא "למה הנחש, שהיה הכופר הראשון [הנחש] שאמר לא מות תמותון, והקב"ה אמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות, אלא שכפר הנחש והטעה את חוה, וכך פרעה כפר בעיקר ואמר לי יאורי ואני עשיתיני. שלח לכופר השני בדמות הכופר הראשון לומר שדינו כמותו".

ולגבי היד המצורעת, לעומת מדרש רבה שדורש אותה כרמז ועונש על לשון הרע, בפרקי דר"א דורש אותה לרמז "מה המצורע הזה טמא ומטמא, כך היו פרעה ועמו טמאים ומטמאין את ישראל, וחזר ונטהר [מרע"ה], אמר לו כך יטהרו ישראל מטומאת המצרים ויאמר הבא נא ידך בחיקך" (פ"מ).

לפי מדרש הגדול צריך, אם כן, להסביר את פסוקינו בדרך אחרת. מדוע התורה כפלה ואמרה "ויאמן" וגם אמרה "וישמעו"?

נלע"ד בעזה"י שהפסוק יובן על פי מה שכתבנו לעיל בכוונת מדרש הגדול, והדברים כמעט מפורשים בו, שאין כוונתו שהעם האמין שהגאולה בפתח בגלל עצם האותות, שהרי מצרים מלאה כשפים, אלא העם האמין בגלל שיעקב אמר לבניו שמי שיעשה את האותות האלו יאמינו לו שהוא הגואל, וכעין מה שכתב הרמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ח הל"ב), שאין אנו מאמינים לנביא שעושה אותות מצד עצם מעשה האותות, אלא משום שכך ציווה עלינו הקב"ה בתורת משה, שנביא העושה אותות הרי הוא נביא אמת.

ולפי זה כך הוא באור הפסוק: "ויאמן העם[שהגאולה בפתח] וישמעו כי פקד ה'[מדוע האמינו שהגאולה בפתח? בגלל ששמעו מהזקנים שפקד ה'. כלומר, לא משום שראו את האותות, אלא משום ששמעו מהזקנים בשם יעקב אביהם, שהאותות הללו מהווים סימן לגואל]. מעין מה שפירשנו לפי שיטת מדרש רבה.

שיטת פרקי דר"א

בשיטת פרקי דר"א צריך עיון, שמצד אחד סובר שבני ישראל האמינו בגלל "הפקד פקדתי" ולא בגלל האותות ומצד שני דורש את הנחש והיד המצורעת לא כרמזים על הצרעת.